<h1>חוקות הדיינים סימנים קצ"ד—קצ"ו</h1>
<h2>דף כח:</h2>
שתי נשים שהם זו עם זו שני בשני כגון שהם שני קרובות בעליהן מעידין זה לזה אבל אם הם ראשון בראשון כגון שלקח זה אמה וזה בתה אין מעידין זה על זה כן דעת ר"מ ז"ל כמ"ש בהלכו' עדות בפ' י"ג [ה"ז] אבל הגאונים ז"ל פירשו במס' סנהדרין בפ' דיני ממונו' זה בורר דבעלי קרובות הם פסולים להעיד זה על זה אבל להעיד לאחרים הם כשרים משא"כ באחים או בשאר קרובים דאפילו להעיד על אחרים הם פסולים כמ"ש למעלה. הגיסים דהיינו בעל[י] שתי אחיות הרי הם פסולים להעיד זה על זה מפני שהרי הם כראשון בראשון וכן לא יעיד לבן אחות אשתו ולא לבעל אחות אשתו אפילו שתהי' אחות מן האם ולא מצד האב אבל כשר הוא להעיד על בן בעל אחותו שיש לו מאשה אחרת כך מפורש בירושלמי בסנהדרין בפ' דיני ממונות זה בורר [ה"ו]. חורגו שלועזין אנטינאדו הרי הוא פסול להעיד עליו ואם בא להעיד על אשת חורגו בנכסי מלוג שלה הרי הוא פסול משום דאשה כבעלה מדכתי' [ויקרא י"ח] ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דודתך היא וכי דודתך היא והלא אשת דודו היא אלא בא ללמוד שהאשה כבעלה אבל יכול הוא להעיד בקרובי אשת חורגו כגון אביה או אחיה זה הכלל כל איש שאין אתה מעיד עליו מפני אשתו שהיא קרובתך הרי [אין] אתה מעיד לשאר קרוביו כגון בנו ואחיו וכל אשה שאין אתה מעיד לה מפני בעלה הרי אתה מעיד לשאר קרוביה כ"מ בסנה' בפ' ד"מ זה בורר.
